פסק-דין בתיק רע"א 62388-12-12

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בת"א מיום 1.12.12 (כב' הרשמת הבכירה י' ביטון אונגר), בה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן נגדו בהעדר ביום 3.7.12.

רקע

2.         וזו השתלשלות העניינים הרלוונטית כעולה מהחלטת בימ"ש קמא, בקצרה -

-          ביום 15.4.12 הגיש המשיב נגד המבקש תביעה כספית.

-          ביום 3.7.12 ניתן פסק דין המקבל את התביעה בהעדר הגנה מטעם המבקש.

פסק הדין ניתן לאחר שהמשיב הציג אישור מסירת כתב התביעה למבקש ביום 7.5.12, למזכירתו של המבקש בנוכחות אשתו, בכתובת האגוז 4 בכפר יונה.

-          ביום 8.8.12 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר.

בבקשתו טען המבקש כי הוא מעולם לא קיבל את כתב התביעה וכי נודע לו על ההליך רק לאחר שניתן פסה"ד בהעדר הגנה מטעמו, ובעת שהתייצב בבימ"ש במסגרת דיון אחר.

3.         כאמור, בימ"ש קמא דחה את הבקשה לביטול פס"ד.

            נקבע, כי המבקש לא כפר בכך שיש לו מזכירה ולא צרף תצהיר מטעמה על מנת לתמוך בטענתו כי כתב התביעה לא נמסר לידה, חרף האמור באישור המסירה. המבקש לא צרף סימוכין לטענתו כי לא ניהל עסק ברח' האגוז 4 בכפר יונה ולא צרף תצהיר מטעם אשתו, התומך בטענתו כי היא לא נכחה במסירת כתב התביעה למזכירה.

עוד  קבע בימ"ש קמא, כי גם בהתייחס לדברי המבקש לפיהם הוא לא קיבל את כתב התביעה לידיו כאמת לאמיתה, עדיין אין מקום לבטל את פסה"ד משום שהוכח שהמבקש ידע על ההליך זמן רב טרם מתן פסק הדין.

בימ"ש קמא ביסס את קביעתו על טענת המבקש כי ביום 17.5.12 התייצב בבימ"ש לדיון בתיק אחר, ואז נודע לו דבר מתן פסה"ד בהעדר הגנה מטעמו. בימ"ש קמא עמד על כך שתוצאה זו לא תיתכן הואיל ופסק הדין ניתן כחודשיים לאחר מכן, אך ראה בכך הודאה של המבקש כי במועד זה ידע על תביעת המשיב נגדו, ומשכך עמדו לו 47 ימים להגשת כתב הגנה בתיק, טרם ניתן פסה"ד.

טענות הצדדים

4.         לטענת המבקש שגה בימ"ש קמא בדחיית בקשתו לביטול פסה"ד, על יסוד אישור מסירה שגוי ומבלי לדון כלל בסיכויי הגנתו. בכך נסתם הגולל על אפשרותו להתגונן כראוי מפני התביעה ולא ניתן לו יומו בבימ"ש.

המבקש חוזר על טענותיו לפני בימ"ש קמא, כי לא קיבל לידיו את כתב התביעה. לטענתו, הוא ניהל את עסקו ברח' האגוז 26 בכפר יונה עד יום 30.9.11. הוא לא התגורר ברח' האגוז 4 בכפר יונה ולא ניהל משם את עסקו. ובכל מקרה הוא מכחיש כי יש לו מזכירה. על כן, לטענתו,  שגה בימ"ש קמא עת נתן פס"ד בהעדר הגנה, תוך הסתמכות על אישור המסירה מיום 7.5.12 לרח' האגוז 4. עוד טוען המבקש, כי מיום 1.12.11 הוא אינו מתגורר בכפר יונה, אלא בנתניה, ואף הציג אישור עירייה לעניין זה.

המבקש מוסיף וטוען כי גם פסק הדין לא נמסר לידיו כדין. אישור המסירה מיום 22.7.12 חתום על ידי מאן דהוא, אך לא על ידו.

המבקש טוען כי טעה בעת שטען בבימ"ש קמא כי נודע לו על פסה"ד ביום 17.5.12 בהיותו בבימ"ש לצורך דיון אחר. לטענתו, היה קבוע לו דיון בתיק אחר במועד זה, אך הדיון נדחה ליום 3.7.12, אז אכן התייצב בבימ"ש קמא, ואז גם נודע לו לראשונה על פסה"ד שניתן נגדו באותו יום בהעדר הגנה. לצורך כך הציג המבקש החלטה הדוחה את מועד הדיון בתיק האחר מיום 17.5.12 ליום 3.7.12, ואת פרוטוקול הדיון (בתיק האחר) מיום 3.7.12. לטענת המבקש מסמכים אלו היו לנגד עיני בימ"ש קמא.

5.         לטענת המשיב דין הבקשה להידחות.

מבחינה פרוצדוראלית, טוען המשיב, כי בקשת רשות הערעור על החלטת בימ"ש קמא מיום 1.12.12 הוגשה באיחור מבלי שנתבקשה הארכת מועד, וערעור על פסה"ד בהעדר לא הוגש כלל. כך שפסה"ד הפך חלוט.